בס"ד
אומרים שאסור להתייאש!
גם אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם -
אל יתייאש מן הרחמים!
ובכן, בכ"ז, עם כל האמונה - אני קצת מודאגת מהאיומים לפנות
את הדירה ב19 למאי 2014.
בעל הבית היקר דורש ממני 300 ש"ח נוספים,
העלאה מרקיעת שחקים מ3300 ל3600 ש"ח לחודש, כמובן בנוסף
לדמי וועד בית (שנבחר ללא אסיפת דיירים והחליט על העלאה בסך 30 ש"ח נוספים
מ120 ש"ח ל150 ש"ח לחודש)
ובנוסף לארנונה כ250 ש"ח לחודש.
אני מחפשת פתרון:
עבודה או מעבר דירה ברובע שבו אני גרה באשדוד,
אולם איני מוצאת דירת 3 חדרים בסכום סביר
ואם ישנה כזו, הרי היא ללא מעלית, או סביבה לא מתאימה עבורי.
ולמה את גרה בדירת 4 ח' ?
התשובה: הוזעקתי ארצה בשנת 2000
לרגל פטירות משפחתיות, והגעתי עם בעלי
כתושבים חוזרים
עם מטען בקונטיינר, במימוני,
ובנוסף,
יש ברשותי תמונות ומסמכים משפחתיים,
והמון ספרים,
וביגוד
וכלי בית שרכשתי.
אני אוהבת את דירתי והסביבה,
מתנדבת בעירית אשדוד
למזלי, מצאתי גם פרנסה במשרה חלקית
כקלדנית וועדות ערר לארנונה בעיריה,
דרך סוכנות כח-אדם,
אולם השכר עשוי להגיע ל1000 ש"ח לחודש
במקרה הטוב, כי
ישנם ביטולי ועדות מדי יום ב'.
מדוע כל משרד הממשלה אינם פועלים
לסייע לי בחידוש מענק שכ"ד בסך
כ450 ש"ח לפחות, כגימלאית
כתושבת חוזרת,
כאשה גרושה,
כאחות שכולה,
כנפגעת איבה בחו"ל?!
האם לא הגיע הזמן שכולנו נתחיל למחות
על כך שכספי המדינה אינם מנותבים
בצורה הוגנת ובונה, ופערי
העוני והעושר מתרחבים?
אני הרי בעד ממשלת רה"מ נתניהו, שהוא
גם אח שכול ליוני ז"ל, ואני מזדהה עם
כל הפעילות המדינית, אולם
לדאבוני, אני נוכחת בעוולות,
ומשום מה, חברי הכנסת לא הרימו
עד כה את הכפפה לשינויים מתבקשים לרווחה
וחיים בכבוד למען כולנו.
הרגשתי צורך לשתף אתכם בהגיגי לבי.
תודה.
ציפי האוהבת
