יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

פינוי מהדירה - השם יכוון ויושיע!

בס"ד

יקירי, שלום!

פרסמתי היום את זעקתי ותחנוני לסיוע עקב תקיעות במצבי האישי כפרודה (וחוסר אמצעים מצידו ), התרוששות והתמודדות עם שכה"ד, חובות ויוקר המחיה מזה זמן מה.

אני אוהבת את דירתי השכורה ברובע י"א באשדוד (למרות שהים אינו משקיף מחלוני) מאז שובי ארצה עם המטען שרכשתי בניויורק.    בעל הבית גם אדם מקסים ומתחשב, אך הוא בעל משפחה וזקוק לתשלום שכה"ד במועד. 

כעת, בגלל האובר-דרפט - אין לי אפשרות אפילו לתת לו מקדמה על חשבון!

אני יודעת שכולם מנקרים לי בראש לעבור דירה.  הבעיה שאני מחזיקה ברשותי מסמכים ותמונות משפחתיות שעלי לנצור ולהנציח, לאחר פטירת ההורים והאחים ז"ל!

בנוסף למטען המיובא,שעודדו אותנו כתושבים חוזרים בניויורק (ע"י סדנאות מטעם הקונסוליה הישראלית והסוכנות היהודית) לרכוש ולממן, יש גם חפצים, כלי בית, ספרים וביגוד. 

לדאבוני, בעלי נטש עקב הולדת בנו שבקרוב יחגוג במז"ט בר-מצווה ואיני יודעת היכן הוא מתגורר.  הקשר בינינו מתנהל במסרוני sms בלבד, והוא גם בחובות ומיואש ועם בעיות בריאותיות.

התחננתי לסיוע ממשרד הבטחון כאחות שכולה ונדחיתי.
 נדחיתי גם ממשרד השיכון שממליץ לי להשתכן ב"הוסטל" בן חדר קטן בבנין עם אוכלוסיה זרה וקשישה, וזה לא מתאים לי. 
בקשתי עזרה מביטוח לאומי, ונדחיתי.
בקשתי עזרה מהרווחה, ואין אמצעים וידיהם כבולות.
בקשתי גם עזרה מראש עירית אשדוד, ואין.

ועלי להדגיש:  אני בעד ממשלת רה"מ בנימין נתניהו ובעד ראש העיר יחיאל לסרי.  הם מצויינים.  אולם, החוקים הנוקשים שחייבים להשתנות על ידי הכנסת או ע"י שר סמכותי - בולמים את חיי והופכים אותי לאומללה ונזקקת.  זהו עוול, לכל הדיעות.

אני הרי צברית יהודיה, חיפאית לשעבר, נפגעת איבה בחו"ל בבניני התאומים ב1993 (ללא תגמולים והטבו מביטוח לאומי בישראל  למרות שהוכרתי ע"י ביטוח לאומי בבימ"ש מחוזי בתלאביב, ולא היו לי אמצעים לערער שוב), אחות שכולה מס' פעמים, פרודה וגימלאית.

למה הם מצפים שם בצמרת החוגגת?
אני מרגישה שכל חלומותי מתנפצים וזה פשוט חורבן הבית.  מיציתי חסכונותי כהשלמת הכנסה, מכרתי תכשיטים.

למה עלי לעבור?  למה שלא ימשיכו לשלם סכום של 450 ש"ח בסיוע לשכ"ד?
מדוע שלא יעזרו לשכן אותי בדיור ציבורי?  האם עלי להיות אם חד הורית  מכמה אבות על מנת לזכות בסיוע?

תרמתי יחד עם כל בני משפחתי, ועדיין, למען מדינת ישראל, ואני מתנדבת בכמה תחומים.

מדוע השאננות המשפילה הזו?

על מה לוותר ?  למי לתת דברים שרכשתי ואני קשורה אליהם רגשית?  אני גם זקוקה להם.  היכן לאחסן?  לחזור לאמריקה?  מה עם כל הציונות?

הדירות שאני מוצאת עד כה לא כבשו את לבי.  דירות קרקע או מרתף קטנות ושכ"ד בהפרש קטן משלי כיום.
אין לי צורך בריהוט כי יש לי משלי.  אני רק זקוקה לפרנסה קבועה כהשלמת הכנסה ושלוות נפש ולחיות בקורת גג בכבוד.
אני אוהבת את ביתי וחבל לי לעזוב.  קיוויתי גם לשלום בית כי אמנם חזר ונטש 6 פעמים ב14 שנה...

בימים טרופים אילו שעם ישראל עומד בפני המלחמה המכרעת בתולדותיו, כאשר גלות ישמעאל חורתת את סממניה בכל תחום בעולם - אני חוששת גם לעבור דירה.  בפעם האחרונה, במבצע "עופרת יצוקה", אחותי היחידה והיקרה הגיעה מהצפון מבוהלת עם מטח הטילים הקטלני שם, ושהתה אצלי מספר ימים.

אמנםלאחרונה, זכיתי בנס (נפלאות דרכי השם!) והועסקתי כקלדנית מס' שעות בחודש ע"י סוכנות כוח-אדם, אולם השכר די נמוך והתדירות להעסקתי אינה כה תכופה.  הלוואי ויתעשתו והמצב ישתפר.  אני אסירת תודה כגימלאית, קודם כל.

אין לאן לברוח, מסתבר.  רק להתפלל, לזעוק לבוראנו, לקרוא תהילים, לעזור לזולת, לעשות חסד וצדקה ולקוות לטוב.

למישהו יש רעיון לסיוע?

שנכתב ונחתם לשנה טובה !
ציפי

הרמת כוסית לקראת רה"ש למתנדבי אשדוד


 

 

בס"ד

 

חנה בן איון היקרה, ערב טוב!

 

הערב התקיים מיפגש חגיגי למתנדבים רבים שאת, חנה, מפעילה מתוך יחידת ההתנדבות בהנהלתך במונארט.  כיבוד טעים של מאכלי גבינה, סלטים ויין הוגש מטעם קייטרינג "טירמיסו", ליד הקונסרבטוריון למוסיקה כשהצלם מתרוצץ בין הקהל המגוון ונבחרי עמותות ויקירי העיר הצטופף ומילא את האולם של כ200 מקומות ישיבה.  היא הזכירה בתודה את עמלם המבורך של אנשי צוותה:  מירב, רפי ונוי בלשכתה.

 

היתה סקירה מקיפה של פעילויות ראשי יחידות המתנדבים בתחומים שונים והבעת הוקרה לכל המתנדבים הרבים באשדוד על נכונותם להתייצב לפעילות ולהקדיש מרצם וזמנם למען הזולת.  היא הביאה בשורה משמחת על בנית "בית המתנדב" באשדוד בקרוב,  שיאחד את כל העבודה ההתנדבותית הרוחשת ומתעצמת וידאג גם לתגמול המתנדבים בהשתלמויות, טיולים והטבות .

 

ראשת שירותי הרווחה, רונית צור, הודתה אף היא למתנדבים ועודדה אותם להמשך עבודה פוריה.  כ"כ, היא ציינה לשבח את פעילותה של חנה בן איון כמנהלת מובחרת והולמת ביותר לתפקיד הנעלה שעמדה במבחן הצטיינות לפי כל הפרמטרים לרכזות התנדבות ארציות, בנוסף למועמדת מלוד.

 

עו"ד שגיא, האחראי על כל פעולות המתנדבים בישראל, הביע את התפעלותו מהפעילות העצומה והברוכה באשדוד היפה.  הוא תיבל את נאומו בפסוקים נבחרי מהתנ"כ, וציטט פסוק ממשלי על דברי המלך שלמה שהמליץ לעשות טוב מהיכן שאתה נמצא כי הנתינה רק "תצמיח דברים טובים".    ואולי גם פסוק ט"ז  שעלינו לזכור תמיד: " בחסד ואמת יכפר עון וביראת ה' סור מרע!"

 

אח"כ, שינן  עו"ד שגיא את הפסוקים הראשונים מהפטרת השבוע של פרשת "כי תבוא" מדברי הנביא ישעיהו:  "קומי אורי, כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח...והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"...  אנחנו עוד נגיע לתיקון עולם ונהיה אור לגויים, בע"ה.

והיתה גם נחמה—נציגת הממשלה (?).

 

עו"ד שגיא הביע את תקוותו שהמודל של אשדוד המתנדבת יועתק לעוד הרבה מקומות בארץ כאות מופת לגיוס מתנדבים מסורים ונלהבים.

 

ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי ציין בדבריו את הוקרתו לגב' חנה בן איון ש"הד.נ.א. שלה טבוע בתפקיד הזה"... ובכלל, את כל הפעילות של גב' רונית צור שבוחנת ובודקת כל יוזמה ורעיון לטובת ההתנדבות.

ראש העיר הזכיר את 38000 המתנדבים האשדודים כ-16% מהאוכלוסיה; אפילו במימדים בינלאומיים זה ראוי לציון!

וכן, ציין שניתן בהחלט לקבוע כמודל בינלאומי את מרכז הדחק לנפגעי טראומה בעת חירום, שפעילותו במבצע "עמוד ענן" שוב הוכיחה את עצמה בנהירתם של תושבים המומים לנוכח נפילות הטילים והזנקתם של כל האנשים המגויסים לסיוע נפשי ומקצועי מובחר.  כמובן שנאומו של עו"ד שגיא הרשים את כולם והוא זכה להתפעלות בדבריו של ד"ר לסרי וגם מהציטוטים התנכ"יים העמוקים.

 

בהמשך הערב, הופיעה להקת נפלאה בשם FUN MACHINE   עם סולן וסולנית מרשימים ועוד 3 נגנים ממדינת תל-אביב, שהנעימו את הערב בשירת ג'אז בעברית ובמיוחד בפזמונים משנות ה-70.

 

בתום הערב,  חולק שי נאה לכל המתנדבים שכלל מכשיר לחיתוך תפוחי עץ וקערית וכפית לדבש.

 

כולם איחלו לכולם ברכות לשנה החדשה בתחום האישי והחברתי .

 

מי יתן ונזכה לכתיבה וחתימה טובה .

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!

 

חנה, רשמתי מזכרוני את חוויות הערב.  אשמח אם תתקני, תשני ותעבירי אלי כדי שאפרסם בבלוג שלי.  תודה על הכל ולהתראות!

שלך,

ציפי ד. מרום


 

 

 

 

 

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

יומולדת ל"סיירת הורים" באשדוד



 

בס"ד 

 

אמש 2.8.13 התאספנו במתנ"ס י"א באשדוד לרגל יום ההולדת ל"סיירת הורים".  קציני צבא בכירים, כגב' סימונה מורלי, שהיא יו"ר הארגון נגד אלימות וסמים, וקב"ט העיריה, אריה איטח , וכן גם דבורית המנכ"לית - נשאו דברים והיללו את המתנדבים הנהדרים המשקיעים מזמנם ורצונם למען ההידברות עם בני הנוער המשוטטים בלילות וזקוקים למילה טובה וחמימות יחד עם הכוונה נאותה. 

 

וכמובן, כולנו הודינו לשי נקש , האחראי על הסיירת והודינו גם לרעיתו אהובה.  הוא כולו נשמה טובה ובאמת עושה עבודת קודש .  היתה מצגת משעשעת שנערכה ע"י שמואליק דואק; כיבוד טעים  ועוגת יומולדת נהדרת.  הנערות צליל ומור עזרו בארגון הערב המוצלח, יחד עם אנשי המתנ"ס ומינהלת רובע י"א בראשות שלומי נהון.  צפינו גם בדבריה של חנה בן–איון, מנהלת יחידת ההתנדבות בעירית אשדוד, שהביעה את הוקרתה על עבודת המתנדבים.

 

לאחר מכן, במשך למעלה משעה, הופיע האמן האל-חושי, אליאן אגיאן "משחק המחשבות" וכולנו ישבנו דרוכים ומתפעלים ממעשי הקסמים שלו.  מומלץ להשיגו בwww.agaian@zahav.net.il .

כל משתתף קיבל חומר מידע וסיכת לב יפה עם דגל ישראל.

 

מי יתן ונזכה לבשורות טובות בנושא גמילה ההתמכרויות ועבודה פוריה.

שבת שלום!

מיפגש גיבוש מתנדבים במינהלת רובע י"א באשדוד


Subject: מיפגש גיבוש מינהלת רובע יא באשדוד

 

בס"ד

 

שלומי נהון היקר, בוקר טוב!

 

רציתי להודות לך על הערב המוצלח שהתנהל אמש  25.7.13 במינהלת רובע י"א בבית הקשיש.  תודה גם לנורית בזוב, מזכירתך הנהדרת ובתה היפהפיה שירילי-אסתר, שעזרו בארגון ובכיבוד.

 

היו כ25 מתנדבים וישבנו במעגל. לאחר סקירתך לגבי הפעילות והמצג על מסך המקרן, לילך המנחה, עו"סית מקסימה מגדרה מטעם מכון יוספטל, ניהלה את המיפגש בתרגיל הכרות של כל שני משתתפים לפי הישיבה. 

 

לאחר מכן היא ביקשה שנעיר הערות או הצעות לשיפורים בפעילות המתנדבים.

 

אני הבעתי את הערכתי לפעילות המנוהלת על ידיכם ושמחתי שס"ס ישנו דף קשר מתעדכן של כל המתנדבים ברובעי י"א-י"ב עם דוא"ל.  רצוי שהרשימות הללו יהיו אצל מר שלמה רוטנברג, ראש אגף תפעול בעיריה, אצל חנה בן-איון, ורכזי המינהלות אהרן מור ודני יצחק, הממוקמים ברובע ו'. 

 

איכפתיות ודיווח לרשויות :אני נוהגת להתקשר למשטרה מאז שובי ארצה מאמריקה בשנת 2000 ומדווחת על כל שיבוש, תקרית או עוולה דחופה;  מקבלת אח"כ אישור בsms או במכתב מהשר לבטחון פנים בירושלים.  לאחרונה, התחלתי להתקשר גם למוקד עירוני ולדווח למשל : על אדם שמשתין לתוך פח אשפה ברובע ב' (כאשר הייתי בנסיעה באוטובוס), או פגר  חתול או יונה מושלך בכביש, חפצים מונחים ללא בעלים לצידם המסוכנים בטחונית, רעש בלילה או בשעות מנוחה, שכנה קשישה וחרשת - שפעם סידרתי לה שלט רטט לשמיעת אזעקה -שריח רע נודף מדירתה ולא נראית יוצאת מדירתה ואז מזעיקים משטרה, מד"א ומכבי אש לחדור לדירתה בטיפוס מהמרפסת..., ועוד).  אני גם מדווחת לראש עירנו, ד"ר י. לסרי, לנשיא ולרה"מ, למבקר המדינה, לשרים ולכנסת על דברים מקוממים דורשי שינוי שאני מתבקשת למחות עליהם.  הכל ברוח טובה, כמובן, וישנם מהפכים אמנם בקצב צב...

 

הצעתי שיהיו תגי זיהוי לכל אחד ואחת מהמתנדבים (מחוץ לעובדה שאנו יוצאים לפעילות סיירת הורים, נשק וסע, בטיחות בדרכים, יום מעשים טובים,  ועוד  - עם איפודים צבעוניים, או כרטיס מתנדב שנמסר ע"י חנה בן איון המנהלת את יחידת ההתנדבות בעיריה).  זה יעזור להכרות בינינו ושת"פ, וגם הציבור יוכל להתייחס אלינו בהתאם כאשר אנחנו מעירים למישהו באוטובוס, בדואר, בגינה או בסופר או בבניני המגורים בכלל.  מציעה שיהיה שם, מס' טלפון של המינהלת ו/או של המתנדב.  כך נוכל לדווח אליכם על כל תקרית בעיר.  זה יותר מכובד ומגביר אחריות ובולם קצת בלימה של אנשים שובבים וסרבנים (בבחינת "מי שמך?!")..

 

לאור הצעתי לגבי הגברת ההתענינות בשכנים,  בתושבים בודדים, קשישים ו/או נזקקים, ו/או שבורי לב או פרודים הנקלעים למשבר ולאו דווקא סכסוך (אני גם מגשרת ורשומה אצל אנדריאה רוטמן ואפרת אלמוג מיחידת הגישור בעיריה)- זיוה אביב הציעה שוב לערוך מיפגשים למעגלי צחוק משחררים ופינה למי שזקוק לשפוך את הלב כשהוא במשבר, ואולי לקבל גם הכוונה לגבי תהליך פניה לסיוע מהרשויות (מה שהצענו כבר בתחילת הקמת הועדות לפני כשנה). 

 

ישנם הרבה אנשים בודדים (כמותי כפרודה, אחות שכולה, תושבת חוזרת וגימלאית ערירית) או זוגות צעירים, הורים לילדים, או מפוטרים במשבר המיואשים ונבוכים מתהליכי רשויות מהרווחה או מביטוח לאומי וסיוע משפטי ומשרד  השיכון.  חיים נגר, יו"ר ועד י"א, סיפר שהוא שייך לעמותת "אשדודים ערבים זה לזה" שדאגו לחלק פרח ועוגה לקראת שבת לאנשים קשישים.  אכן, אני קבלתי פעם בחג פסח מתנה ליום הולדתי עם קופסה יפה וקרמים מרחל ביבי היקרה, ואני מודה לכולם (וגם ליניב שוחט המתנדב מרובע ב' שטרח לבקרני ואף הביא מזון מקייטרינג פעמיים).

 

מישהו הזכיר את המחויבות האישית של התיכוניסטים המבקרים את הקשישים הבודדים (אני מכירה המון גימלאים שילדיהם עזבו את העיר או שהינם בעלי משפחות עסוקים וההורים מוזנחים וחוששים להטרידם או תקועים עם בעיות רפואיות או סידור הדירה בחוסר אונים !), אולם הם מתחלפים אחרי שנה...הרווחה זקוקה למתנדבים גם כן ורצוי שיהיו אנשים בכל בנין שידאגו לדווח על צרכי אנשים בודדים, או נכים הזקוקים להכוונה וסיוע.  זה יקצר תהליכים מביכים ועגמת נפש, עד שמניעים אותם להגיע לרשויות המתאימות. חייבים לעודד צלם אנוש בקרבנו המניע אותנו להגיע לכל נפש חיה פצועה בשכונה, ובטח גם לאדם בסבלו.

 

הועלתה הצעה גם לערוך ערב בישול אולי גם אתני.  הטעמים השונים, הריחות והצבעים של המזון עשויים לחמם את הלב ולהביא לארגעה ופתיחות ואף סיעור מוחות להעלאת רעיונות יעילים ללא מורא.

 

כ"כ הצעתי מיפגשים תכופים מדי חודש למי שיוכל להתפנות.  אפשר גם לערוך מסיבת יום הולדת (או ח"ו אזכרה) חודשית לבני אותו מזל ולשמח לבבות...מדי פעם, לערוך טיולים וסיורים בעיר עצמה (ישנם מקומות שעד כה טרם הכרתי... כי איני ניידת); להביא חבר'ה מתנדבים מישובים אחרים לחילופי תיירות ארצית, למשל.

 

הצעה חשובה אחרת מצדי:   גיוס מתנדבים תמידי!     להפיץ טופס "תחומי התענינות למתנדב" הפוטנציאלי שבו ירשום בעצמו את יכולותיו וכוונותיו וזמינותו;  או שאחדים מאתנו ישבו במינהלת פעם בשבוע וירשמו כל מתנדב חדש.  הטופס יוכל להיות מוצע באסיפות ועדי בתים, ועדי בתי ספר או במתנ"סים, בקופות חולים, בביטוח לאומי ובדואר ובעיריה.  מישהו הציע לחלק "פליירים"  בתיבות הדואר של התושבים. 

 

לנוכח הסכנות המרחפות על עם ישראל והעולם כולו, בימים טרופים אילו - פשוט צריך להגביר את התעמולה לגבי תעצומות הנפש הטמונות בכל אדם עלמנת לערבו בפעילות ציבורית בעת חירום, שעשויה גם לשמחו בתגלית הנתינה; לספר על המיפגשים, הקורסים להעצמה ולימוד הנוהלים בשלטון המקומי, על האפשרות להביע רעיונות לשינויים יעילים, על התגמול הנפשי וההכרה לצד ההוקרה על כל מעשה טוב שנרשם במרומים.  מישהי הציעה שבזמן ההמתנה טלפונית, יוזכר ענין ההתנדבות ג"כ.  אולי יום אחד יהיו כאלף מתנדבים שיוכלו לחגוג במשכן אומנויות הבמה באשדוד ונהיה למופת בעיר אשדוד.

 

 

בתום קורס המתנדבים הפעילים הראשון, הצעתי לד"ר לסרי שייערכו בעיר כנסים ציבוריים בהנחיית ארגון "ערכים", הידברות (ערוץ 97) – כיון שכאשר הציבור היהודי מועשר בידע מוסרי ורוחני, הוא גם מוצא פנאי לתרום לזולת בכל המיגזרים.  זה לא שייך לדת  (לכל הנרתעים) אלא לאנושיות והתפעלות מהבריאה.  אפשר לערוך כנסים כאלה בבתי כנסת או באצטדיון או באולם קולנוע.  הרב זמיר ידוע בגדלותו והרב פנגר מפורסם בעוצמתו כובשת הלבבות והמשעשעת.

 

המרצים המעולים של הידברות  מקרבים לבבות ומגלים לנו על אמיתות היהדות במדע, במשפטים, בחינוך באופן מרתק ומלהיב.  כשבן-אדם רואה שמשתפים אותו ולא רק מעירים לו, ודורשים ממנו למלא הוראות  - הוא מפסיק להתנגד ולהתגונן ואף מחנך את ילדיו באיכפתיות ואחריות לדיבור נכון, לדרך ארץ, לסבלנות וליוזמה אישית.  זה גם מונע מחלוקות, מגביר את השקיפות לכל מעשינו ומטהר אותנו מטינות ואזלת יד.  כל אדם יכול להתאמץ ולהשקיע שעה בחודש לפחות , בין אם הוא עסוק מאוד או נרקב בביתו משעמום - ולהגיע למיפגש שכונתי שיעזור לכולנו בעתיד.

 

אפשר גם לערוך הרצאה מענינת עבור כל מתנדבי המינהלות בעיר בנושאי ערכים או אקטואליה, מדי פעם.

 

הועלתה הצעה לבקש הקצאת משאבים כספיים עלמנת שיוגשמו כל הפעילויות ביעילות מירבית.

 

טכנאי המחשבים שלי עובד כבר יומיים על המחשב שלי והחלטתי כעת לכתוב קצת.

אז, באמת תודה לכם במינהלות ולכל המתנדבים היקרים בכל מקום, ותמיד.  אשמח אם תעבירו ללילך את העתק מכתבי זה.  היא הדגישה בהרצאתה את הצורך של כולנו בהכרה ובהוקרה על מעשינו, ואף ליכדה אותנו במעגל ובריקוד שמחה ובאמת היתה הרגשה מקלה ומקרבת לכולנו.

 

בברכת שבת שלום ובשורות טובות!
 
ציפי