בס"ד
היום התנדבנו מ0830 עד 1230 בצהרים בבי"ס נוף ים שברובע י"א. חנה בן איון, מנהלת יחידת ההתנדבות בעירית אשדוד, גייסה אותנו ודאגה לתויות זיהוי לכל אחד ואחת מאתנו. עומר אונגר, סגנה של רונית צור משירותי הרווחה בעיריה, גם היה במקום; העו"סית בטי אוחנה-שיטרית, אילנה וענת משירותי הבריאות...ורבים טובים ויקרים.
דאגו לנו לסנדויצ'ים בבוקר ובצהריים ושתיה. ילדי ביה"ס הכינו שקיות ממתקים והמנהלת עליזה חילקה אותם לכולם.
בבי"ס עצמו דאגו להציב את כל אחד ואחת מאתנו לתפקידים ומשימות בהתאם למערך פיקוד העורף. גלית המפקדת ניהלה את התרגיל. קצינים ואנשי רפואה הסתובבו עם מכשירי קשר.
המטרה היתה הגנה בפני לוחמה כימית להקלה על עומס בתי החולים. המשימה היא ניהול ושליטה ויחסי גומלין של הרשות המקומית, מתוגברים הצבא על מנת לקבל טיפול מיטבי. חילקו לכולנו כרטיסיות עם הנחיות קליניות לנפגעי חלכ במב"ט שמגדירים את חומרת הפגיעה, הטיפול והמעקב של הנפגעים (בזריקות אטרופין).
היתה הדמייה של נפגעי חל"כ (חומרי לוחמה כימית) עם החיילים היקרים שלנו. בחמ"ל סיווג את הנפגעים הקצין הבכיר למורעלים קל, מוזרקי שווא, ונפגעי דחק . התרגיל היה בדימוי מב"ט (מרכזי בדיקה וטיפול) בהתקפות כימיות ח"ו. הוקמו פינות נפגעים קלים בהשגחה, ופינות למתדרדרים פיזית (במקרה של התקפי לב, אסטמה) .
. מתנדבים וחיילים הוצבו יחד עם אחיות בטריאג' (חדר מיון ורישום) והנפגעים סווגו בתויות זיהוי וצמידים בצבעים לבן, אדום וכחול. היתה פלוגת רפואה ניידת (פלר"ן). היה תדרוך לאבחנת סימני הנפגעים , בעיות נשימה, הפרשות ריריות, השתנה, הקאות, כאבי בטן, חנק וחרדה, וגם נוירו (רירית הריאה).
בהמולה הרוחשת בשטח הסתובבו קצינים בכירים (היקל"ר פרץ,מפקד משטרת אשדוד שקל), הקב"ט המצטיין שלנו, אריה איטח, מנהל אגף התפעול שלמה רוטנברג וראש מינהלת רובע י"א, שלומי נהון, נציגי הרשות המקומית, צלמים, אנשי רפואה (רופאים, פסיכיאטרים, רופאים אחיות וחובשים) וחיילים עם אלונקות.;
חיילים וחיילות שמילאו תפקידי נפגעים לאחר הטיהור במקלחות ע"י חיילים מוגנים במסיכות – הועברו למיון. חלקם לא יכלו לדבר, אחדים לא ידעו השפה, חלקם מבולבלים וצורחים. הם הועברו לטיפול בהתאם והיו גם יחידות טראומה (דחק נפשי stress).
לפתע, הוצבתי להקים חדר משפחה במרכז מידע לאיתור נעדרים. כחלק מהתרגיל הנושא לא היה ערוך ומוכן, והבקרים -נציגי משרד הבריאות רשמו הערות. נותרתי ללא קצין שנוכח עם מכשיר קשר, טפסים מתאימים, מחשב – נדרשתי לנהל את ההשתוללות של 15בני משפחה שמחפשים את יקיריהם האובדים (חלקם כבר נפגעי חרדה) ולרשום את פרטיהם על דף. גילה קיי המתנדבת במשטרה, הופיעה ועזרה לי כסדרנית. אח"כ הגיע השוטר יוגב ומסרתי לו את הרשימה... אלגרה קריספיל המתנדבת הידועה הוצבה במרכז דחק.
בחוץ היו כביכול אמבולנסים לפינוי , סככות עם פינות שחרור.
בחמ"ל רשמנו (יחד עם אריה קצנשטיין ועמי קלעי ) מדי חצי שעה מצבת הנפגעים והמ"פ רותם וסמ"פ בוקר ניהלו את הענין בנוכחות נציגות משרד הבריאות שולה ואסתי, ועדי ברלנד . לסיכום, רשמו ביקורות והצעות ייעול. כמובן שצריך לגייס עוד מתנדבים שיוכשרו בהתאם. הצעתי לגייסם בוועדי הבתים, במינהלות הרובעים ובמתנ"סים ובבתי הספר, בימים טרופים אילו.
כולם הפגינו ערנות ונכונות לסייע בהצלחת המשימה בהצלת חיים ובאמת ניתן בהחלט להתגאות בעמנו רווי הסבל, בדרכו לגאולה.
עם ישראל חי! נתפלל ונתאחד על מנת שאויבינו ומזימותיהם יובסו ובורא עולם יגן על עמו וארץ הקודש שעיני כל האומות נשואות אליה.
בשורות טובות!
ציפי מרום-דהן
