מרום ד. ציפי: "גבהים" ו"אשדוד קפה" ליזמים: בס"ד אמש, 9.12.2013, הגעתי למפגש מעניין בשדרות ירושלים באשדוד, שארך כ-3 שעות ומתקיים מדי יום שני, הראשון בכל חודש. המפגש נע...
יום רביעי, 11 בדצמבר 2013
"גבהים" ו"אשדוד קפה" ליזמים
בס"ד
אמש, 9.12.2013, הגעתי למפגש מעניין בשדרות ירושלים באשדוד, שארך כ-3 שעות ומתקיים מדי יום שני, הראשון בכל
חודש. המפגש נערך ע"י מועדון "אשדוד
קפה" לדוברי צרפתית והתארח הפעם בחממת היזמים TheHive, מייסודה של עמותת "גבהים". טל קלם, מנהל, וסגניתו נעמי אליאל,
ארחו את הנוכחים בחום.
פטריסיה חסון ובנה גיא דאגו לאורחים בכיבוד קל ויחד עם ורוניק צרפתי, המאמנת מאשקלון שגם חברת עמותת "פעמונים"
– התנהלה האסיפה בהתלהבות רבה בעיקר בתדרוך לקהל בשפה הצרפתית. פטריסיה הקימה את האתר "אשדוד קפה",
וורוניק שעלתה ארצה לפני 4 שנים, הצטרפה לצוות העשייה. זה היה מפגש ראשון של NETWORKING..
בדבריה, ציינה את האתגר החשוב שעומד בפני כולם והוא לקיים מפגשים גם לדוברי
עברית, ואחרים.
המטרה היא בניית קשרי עסקים ליזמים, והזדמנות לחלוק דעות והעלאת רעיונות לחשיבה
קבוצתית וכיצד להוביל את המשתתפים להקמת סטארטאפ טכנולוגי שיביא להעצמת
ישראל בקהילה הבינלאומית וכמובן, להצלחה אישית של כל יזם ברעיונות מופרים לפי
כישוריו ,עד לביצוע מוצלח של העסק.
טל קלם, שהוא גם יועץ שיווקי והיה עורך מגאזין "מסע אחר", ציין בדבריו (בעברית) שעמותת גבהים (שהוקמה
ע"י קרן רש"י) חותרת לשילובם של יזמים ורעיונאים מקרב
קהילת העולים החדשים והתושבים החוזרים בהקמת עסקים טכנולוגיים מוצלחים. העמותה כבר פועלת בתל-אביב ומפעילה שם תכנית
האצה ליזמים(ACCELERATOR), הכוללת ליווי אישי במשך חצי שנה בהדרכה ובייעוץ מקצועי. הסדנא
הבאה בת 6 חודשים תיפתח באשדוד בפברואר 2014.
על-מנת לגייס את כל המוחות המבריקים ולעזור לכל בעלי החלומות להגיע
להגשמת חלומם – הוקמה תכנית ה-hive (כוורת
לכל הדבורים לרדיית הדבש) והיזמים יושבים בתוך חממת-יזמים שבה ילמדו עם טובי
המומחים לפתח את כישוריהם עד לעשייה ברוכה וקידום התעשיה. גובים מהתלמידים היזמים סך 1,000 ₪ שניתן לומר
שזהו "סכום למבחן רצינות המועמד" בדרכו להצלחה. אגב, משרד הקליטה מאפשר מתן הלוואות לעולים יזמים
עד סך 100,000 ₪ להקמת עסק.
ארגון מט"י עוזר
גם הוא להקמת עסקים קטנים ובינוניים. בעמותה
שלנו מעונינים לעזור לאנשים מוכשרים לדלות מתוכם את היכולת להעלות רעיון ייחודי
שיביא להקמת עסק טכנולוגי מוצלח ונלווה אותם בהכשרה, תמיכה וייעוץ לכל אורך
הדרך. "אנחנו רוצים לבנות את הwaze והfacebook הבא" וזה
אפשרי, בע"ה!", הכריז טל. אנחנו לא מוסד ריווחי, הדגיש.
באשדוד ישנם כ40% עולים חדשים וותיקים מברית המועצות, צרפת, אתיופיה,
ועוד. ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי
חפץ בפיתוח הייטק ומברך על המשימה. יושב
ראש עמותת גבהים הקודם, היה יאיר שמיר שהינו היום שר החקלאות. הוא עזר רבות ועדיין תומך בסיוע לעמותה ומסור
מאוד לעליה והחזון הציוני. היו"ר
הנוכחי הוא זאב ביילסקי, ראש עירית רעננה, בעבר יו"ר הסוכנות היהודית.
סיפורו המרתק של חבר עמותת "אשדוד קפה", מר קלוד מרדכי
סוניגו – הוא באמת סיפור הצלחה. הוא
סיפר בעברית את מסלול חייו כעולה מזה 40 שנה, עם עליות ומורדות בהקמת עסק של
עמילות מכס והובלה בינלאומית עם 1300 סוכנים.
סונינו פרש את סיפור חייו בעברית בפני הקהל הקשוב ותיאר כיצד עלה ארצה
מאלג'יר בשנת 1970. לא היה לו מקצוע
ובהיותו בצבא הוצע לו לחתום חוזה עבודה בתעשיה הצבאית. הוא היה נשוי עם ילד. מתוך אמונתו הדתית והציונית ורגל על האקסלרטור- המאיץ , הניע את
עצמו, ללא ידע בשפה. הוא שאף להתפתח והתגורר בירושלים 36 שנה, והתחיל עם מכונה
אחת... היו קשיים, לבסוף החליט לעבור לאשדוד כדי להמנע מהתרוצצויות. התחיל לבנות
את העסק שלו עם בנו ולמד עמילות מכס במשך חצי שנה מתוך מטרה לשרת טוב את הלקוחות. פנינו לארגונים גדולים והצגנו עצמנו וכך התקדמנו. הכירו אותו משרדי
הסוכנות היהודית, שגרירויות ומשרד החוץ. מציע לא לעצור ולא להתייאש! לפני 40 שנה, לא השתמשו במכולות. הגענו ארצה והמטען שלנו הגיע ע"י הסוכנות
היהודית מאוחר בלילה על גבי משאית. הם
הביאו את המטען אך מי יעזור? אין
פועלים. באותם ימים לא היו מכולות ולכן,
יחד עם שכנים טובים שהתקינו שני ברזלים ועם לוג הצליחו בחצות להוריד את המטען שכלל
שני ארגזים ולהעלותו לקומה ג'. אז היה קיבוץ גלויות מעדות שונות, בוכארים,
מרוקאים, ועוד וכולם נרתמו לעזרה עד 3:00 בבוקר ביום קייץ חם. אח"כ, סיפר כיצד הארגזים נגנבו... לכן,
לאור העובדה שהנגרים שילמו כסף רב עבור ארגזי האריזה מעץ שעלו כ3000 לירות, הועלה
הרעיון לשפר ולייעל את השירות לאחרים. כיום,
הוא בעל חברה לשילוח בינלאומי עם 6 דונמים של שטחי איחסון במרכז הארץ.
סוניגו קורא לכולנו להתעלם מהשליליות; להתמקד באנשים חיוביים ולקוות לשיפורים
בחברה הישראלית. הוא מצר על כך שאין בית חולים ואוניברסיטה עדיין באשדוד. נעשו הרבה טעויות, לדבריו. הוא שוחח על כך עם ראשי עיריות אשקלון
ואשדוד. לכן, אנחנו כאן, קבע. כחבר בעמותה הצרפתית, הוא קורא לכולנו להפנות
אנשים מוכשרים שיפתחו עסקים טכנולוגיים ויזכו להצלחה שתהיה הצלחה של כולנו.
בין הנוכחים היה גם אנדרי דרמון, עורך המגאזין ISRAEL MAGAZINE, ומי שהיה יו"ר התאחדות עולי צרפת בישראל. הגב' אתי אטיאס,
יועצת ראש עירית אשדוד לקידום מעמד האשה השתתפה גם במפגש, וכן גם גב' יעל שריקי
מחופית החברה לתיירות.
אתי אטיאס הזדהתה עם
סיפורו של סוניגו וסיפרה כיצד עלו מטנג'יר והגיעו לקיבוץ רעים בנגב. גם בעלה שקל לעבוד בעמילות מכס ולבסוף ויתר על
הרעיון והיה עובד "אלת'א". לימים, סיפרה כיצד למרות חוסר בידע בעברית ובהוראה
ניתנה לה משרת מורה מחליפה לכתה ז' באשדוד.
לאחר ההפסקה, הציגו היזמים הנוכחים עצמם והפיצו כרטיסי ביקור במסגרת
הרשת החברתית של המועדון העסקי. הם סיפרו בקצרה על עיסוקם ורעיונותיהם. ביניהם, עסקי נסיעות ונופש, מכירות של מוצרים
לא ממותגים, יבוא מוצר מצרפת,ארכיטקטורה ועיצוב פנים, מספרה, שירותי כתיבה ותרגום,
ועוד.
לסיכום: מענין שכאשר התוודעתי
לחבורה המקסימה הזו, סיפרתי על הכרותי עם הרבי מלובביץ-חב"ד פנים אל פנים
ואז, הסתבר שגם השר יאיר שמיר קרוב אליו בלבו, וגם קלוד סוניגו, ופטריסיה
אזולאי, ואנדריי דרמון שילדיו חונכו בחב"ד. לאחרונה, נפגשתי עם השר שמיר בכנס אחים
שכולים בת"א וביקשתיו לפעול למען ההכרה באחים שכולים מרוששים. הסתבר גם שסיגלית פרץ האדריכלית עסוקה
בשיפוץ יד לבנים באהבה רבה, כשהזכרתי שאני אחות שכולה. ואנדרי דרמון, העיתונאי, סיפר אח"כ שהוא אב
שכול ובנו שירת בשריון בצפון. כולם חדורי ציונות ואוהבי ישראל. כואב לכולנו כל
השכול הפרטי והלאומי, אך המשגיח הלאומי והעולמי צופה בנו ממרום ועם ברכת הרבי
מלובביץ – ברור שיהיו בשורות טובות!
בחוברת שהופצה הופיעו 8 מהיזמים מהחממה עד כה. תחומיהם היו בנושאי מכירת ורכישת ארוחות ביתיות מוזלות , המצאה טכנולוגית
בנושא השקייה, , כלי טייס שימריא בצורה אנכית עם מערכת תעופה חדשנים להליקופטרים, פלטפורמה
לתיעוד דיגיטלי של חיי היומיום באינטרנט, הדפסות תלת מימדיות, הסעות משותפות
ליעדים משותפים, אפליקציה של רכישות בסופרמרקט
אינטרנטי מוזל, ועוד.
יום רביעי, 28 באוגוסט 2013
פינוי מהדירה - השם יכוון ויושיע!
בס"ד
יקירי, שלום!
פרסמתי היום את זעקתי ותחנוני לסיוע עקב תקיעות במצבי האישי כפרודה (וחוסר אמצעים מצידו ), התרוששות והתמודדות עם שכה"ד, חובות ויוקר המחיה מזה זמן מה.
אני אוהבת את דירתי השכורה ברובע י"א באשדוד (למרות שהים אינו משקיף מחלוני) מאז שובי ארצה עם המטען שרכשתי בניויורק. בעל הבית גם אדם מקסים ומתחשב, אך הוא בעל משפחה וזקוק לתשלום שכה"ד במועד.
כעת, בגלל האובר-דרפט - אין לי אפשרות אפילו לתת לו מקדמה על חשבון!
אני יודעת שכולם מנקרים לי בראש לעבור דירה. הבעיה שאני מחזיקה ברשותי מסמכים ותמונות משפחתיות שעלי לנצור ולהנציח, לאחר פטירת ההורים והאחים ז"ל!
בנוסף למטען המיובא,שעודדו אותנו כתושבים חוזרים בניויורק (ע"י סדנאות מטעם הקונסוליה הישראלית והסוכנות היהודית) לרכוש ולממן, יש גם חפצים, כלי בית, ספרים וביגוד.
לדאבוני, בעלי נטש עקב הולדת בנו שבקרוב יחגוג במז"ט בר-מצווה ואיני יודעת היכן הוא מתגורר. הקשר בינינו מתנהל במסרוני sms בלבד, והוא גם בחובות ומיואש ועם בעיות בריאותיות.
התחננתי לסיוע ממשרד הבטחון כאחות שכולה ונדחיתי.
נדחיתי גם ממשרד השיכון שממליץ לי להשתכן ב"הוסטל" בן חדר קטן בבנין עם אוכלוסיה זרה וקשישה, וזה לא מתאים לי.
בקשתי עזרה מביטוח לאומי, ונדחיתי.
בקשתי עזרה מהרווחה, ואין אמצעים וידיהם כבולות.
בקשתי גם עזרה מראש עירית אשדוד, ואין.
ועלי להדגיש: אני בעד ממשלת רה"מ בנימין נתניהו ובעד ראש העיר יחיאל לסרי. הם מצויינים. אולם, החוקים הנוקשים שחייבים להשתנות על ידי הכנסת או ע"י שר סמכותי - בולמים את חיי והופכים אותי לאומללה ונזקקת. זהו עוול, לכל הדיעות.
אני הרי צברית יהודיה, חיפאית לשעבר, נפגעת איבה בחו"ל בבניני התאומים ב1993 (ללא תגמולים והטבו מביטוח לאומי בישראל למרות שהוכרתי ע"י ביטוח לאומי בבימ"ש מחוזי בתלאביב, ולא היו לי אמצעים לערער שוב), אחות שכולה מס' פעמים, פרודה וגימלאית.
למה הם מצפים שם בצמרת החוגגת?
אני מרגישה שכל חלומותי מתנפצים וזה פשוט חורבן הבית. מיציתי חסכונותי כהשלמת הכנסה, מכרתי תכשיטים.
למה עלי לעבור? למה שלא ימשיכו לשלם סכום של 450 ש"ח בסיוע לשכ"ד?
מדוע שלא יעזרו לשכן אותי בדיור ציבורי? האם עלי להיות אם חד הורית מכמה אבות על מנת לזכות בסיוע?
תרמתי יחד עם כל בני משפחתי, ועדיין, למען מדינת ישראל, ואני מתנדבת בכמה תחומים.
מדוע השאננות המשפילה הזו?
על מה לוותר ? למי לתת דברים שרכשתי ואני קשורה אליהם רגשית? אני גם זקוקה להם. היכן לאחסן? לחזור לאמריקה? מה עם כל הציונות?
הדירות שאני מוצאת עד כה לא כבשו את לבי. דירות קרקע או מרתף קטנות ושכ"ד בהפרש קטן משלי כיום.
אין לי צורך בריהוט כי יש לי משלי. אני רק זקוקה לפרנסה קבועה כהשלמת הכנסה ושלוות נפש ולחיות בקורת גג בכבוד.
אני אוהבת את ביתי וחבל לי לעזוב. קיוויתי גם לשלום בית כי אמנם חזר ונטש 6 פעמים ב14 שנה...
בימים טרופים אילו שעם ישראל עומד בפני המלחמה המכרעת בתולדותיו, כאשר גלות ישמעאל חורתת את סממניה בכל תחום בעולם - אני חוששת גם לעבור דירה. בפעם האחרונה, במבצע "עופרת יצוקה", אחותי היחידה והיקרה הגיעה מהצפון מבוהלת עם מטח הטילים הקטלני שם, ושהתה אצלי מספר ימים.
אמנםלאחרונה, זכיתי בנס (נפלאות דרכי השם!) והועסקתי כקלדנית מס' שעות בחודש ע"י סוכנות כוח-אדם, אולם השכר די נמוך והתדירות להעסקתי אינה כה תכופה. הלוואי ויתעשתו והמצב ישתפר. אני אסירת תודה כגימלאית, קודם כל.
אין לאן לברוח, מסתבר. רק להתפלל, לזעוק לבוראנו, לקרוא תהילים, לעזור לזולת, לעשות חסד וצדקה ולקוות לטוב.
למישהו יש רעיון לסיוע?
שנכתב ונחתם לשנה טובה !
ציפי
יקירי, שלום!
פרסמתי היום את זעקתי ותחנוני לסיוע עקב תקיעות במצבי האישי כפרודה (וחוסר אמצעים מצידו ), התרוששות והתמודדות עם שכה"ד, חובות ויוקר המחיה מזה זמן מה.
אני אוהבת את דירתי השכורה ברובע י"א באשדוד (למרות שהים אינו משקיף מחלוני) מאז שובי ארצה עם המטען שרכשתי בניויורק. בעל הבית גם אדם מקסים ומתחשב, אך הוא בעל משפחה וזקוק לתשלום שכה"ד במועד.
כעת, בגלל האובר-דרפט - אין לי אפשרות אפילו לתת לו מקדמה על חשבון!
אני יודעת שכולם מנקרים לי בראש לעבור דירה. הבעיה שאני מחזיקה ברשותי מסמכים ותמונות משפחתיות שעלי לנצור ולהנציח, לאחר פטירת ההורים והאחים ז"ל!
בנוסף למטען המיובא,שעודדו אותנו כתושבים חוזרים בניויורק (ע"י סדנאות מטעם הקונסוליה הישראלית והסוכנות היהודית) לרכוש ולממן, יש גם חפצים, כלי בית, ספרים וביגוד.
לדאבוני, בעלי נטש עקב הולדת בנו שבקרוב יחגוג במז"ט בר-מצווה ואיני יודעת היכן הוא מתגורר. הקשר בינינו מתנהל במסרוני sms בלבד, והוא גם בחובות ומיואש ועם בעיות בריאותיות.
התחננתי לסיוע ממשרד הבטחון כאחות שכולה ונדחיתי.
נדחיתי גם ממשרד השיכון שממליץ לי להשתכן ב"הוסטל" בן חדר קטן בבנין עם אוכלוסיה זרה וקשישה, וזה לא מתאים לי.
בקשתי עזרה מביטוח לאומי, ונדחיתי.
בקשתי עזרה מהרווחה, ואין אמצעים וידיהם כבולות.
בקשתי גם עזרה מראש עירית אשדוד, ואין.
ועלי להדגיש: אני בעד ממשלת רה"מ בנימין נתניהו ובעד ראש העיר יחיאל לסרי. הם מצויינים. אולם, החוקים הנוקשים שחייבים להשתנות על ידי הכנסת או ע"י שר סמכותי - בולמים את חיי והופכים אותי לאומללה ונזקקת. זהו עוול, לכל הדיעות.
אני הרי צברית יהודיה, חיפאית לשעבר, נפגעת איבה בחו"ל בבניני התאומים ב1993 (ללא תגמולים והטבו מביטוח לאומי בישראל למרות שהוכרתי ע"י ביטוח לאומי בבימ"ש מחוזי בתלאביב, ולא היו לי אמצעים לערער שוב), אחות שכולה מס' פעמים, פרודה וגימלאית.
למה הם מצפים שם בצמרת החוגגת?
אני מרגישה שכל חלומותי מתנפצים וזה פשוט חורבן הבית. מיציתי חסכונותי כהשלמת הכנסה, מכרתי תכשיטים.
למה עלי לעבור? למה שלא ימשיכו לשלם סכום של 450 ש"ח בסיוע לשכ"ד?
מדוע שלא יעזרו לשכן אותי בדיור ציבורי? האם עלי להיות אם חד הורית מכמה אבות על מנת לזכות בסיוע?
תרמתי יחד עם כל בני משפחתי, ועדיין, למען מדינת ישראל, ואני מתנדבת בכמה תחומים.
מדוע השאננות המשפילה הזו?
על מה לוותר ? למי לתת דברים שרכשתי ואני קשורה אליהם רגשית? אני גם זקוקה להם. היכן לאחסן? לחזור לאמריקה? מה עם כל הציונות?
הדירות שאני מוצאת עד כה לא כבשו את לבי. דירות קרקע או מרתף קטנות ושכ"ד בהפרש קטן משלי כיום.
אין לי צורך בריהוט כי יש לי משלי. אני רק זקוקה לפרנסה קבועה כהשלמת הכנסה ושלוות נפש ולחיות בקורת גג בכבוד.
אני אוהבת את ביתי וחבל לי לעזוב. קיוויתי גם לשלום בית כי אמנם חזר ונטש 6 פעמים ב14 שנה...
בימים טרופים אילו שעם ישראל עומד בפני המלחמה המכרעת בתולדותיו, כאשר גלות ישמעאל חורתת את סממניה בכל תחום בעולם - אני חוששת גם לעבור דירה. בפעם האחרונה, במבצע "עופרת יצוקה", אחותי היחידה והיקרה הגיעה מהצפון מבוהלת עם מטח הטילים הקטלני שם, ושהתה אצלי מספר ימים.
אמנםלאחרונה, זכיתי בנס (נפלאות דרכי השם!) והועסקתי כקלדנית מס' שעות בחודש ע"י סוכנות כוח-אדם, אולם השכר די נמוך והתדירות להעסקתי אינה כה תכופה. הלוואי ויתעשתו והמצב ישתפר. אני אסירת תודה כגימלאית, קודם כל.
אין לאן לברוח, מסתבר. רק להתפלל, לזעוק לבוראנו, לקרוא תהילים, לעזור לזולת, לעשות חסד וצדקה ולקוות לטוב.
למישהו יש רעיון לסיוע?
שנכתב ונחתם לשנה טובה !
ציפי
הרמת כוסית לקראת רה"ש למתנדבי אשדוד
בס"ד
חנה
בן איון היקרה, ערב טוב!
הערב
התקיים מיפגש חגיגי למתנדבים רבים שאת, חנה, מפעילה מתוך יחידת ההתנדבות בהנהלתך
במונארט. כיבוד טעים של מאכלי גבינה, סלטים ויין הוגש מטעם קייטרינג
"טירמיסו", ליד הקונסרבטוריון למוסיקה כשהצלם מתרוצץ בין הקהל המגוון
ונבחרי עמותות ויקירי העיר הצטופף ומילא את האולם של כ200 מקומות ישיבה. היא
הזכירה בתודה את עמלם המבורך של אנשי צוותה: מירב, רפי ונוי בלשכתה.
היתה
סקירה מקיפה של פעילויות ראשי יחידות המתנדבים בתחומים שונים והבעת הוקרה לכל
המתנדבים הרבים באשדוד על נכונותם להתייצב לפעילות ולהקדיש מרצם וזמנם למען
הזולת. היא הביאה בשורה משמחת על בנית "בית המתנדב" באשדוד בקרוב,
שיאחד את כל העבודה ההתנדבותית הרוחשת ומתעצמת וידאג גם לתגמול המתנדבים
בהשתלמויות, טיולים והטבות .
ראשת
שירותי הרווחה, רונית צור, הודתה אף היא למתנדבים ועודדה אותם להמשך עבודה
פוריה. כ"כ, היא ציינה לשבח את פעילותה של חנה בן איון כמנהלת מובחרת
והולמת ביותר לתפקיד הנעלה שעמדה במבחן הצטיינות לפי
כל הפרמטרים לרכזות התנדבות ארציות, בנוסף למועמדת מלוד.
עו"ד
שגיא, האחראי על כל פעולות המתנדבים בישראל, הביע את התפעלותו מהפעילות העצומה
והברוכה באשדוד היפה. הוא תיבל את נאומו בפסוקים נבחרי מהתנ"כ, וציטט
פסוק ממשלי על דברי המלך שלמה שהמליץ לעשות טוב מהיכן שאתה נמצא כי הנתינה רק
"תצמיח דברים טובים". ואולי גם פסוק ט"ז
שעלינו לזכור תמיד: " בחסד ואמת יכפר עון וביראת ה' סור מרע!"
אח"כ,
שינן עו"ד שגיא את הפסוקים הראשונים מהפטרת השבוע של פרשת "כי
תבוא" מדברי הנביא ישעיהו: "קומי
אורי, כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח...והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה
זרחך"... אנחנו עוד נגיע לתיקון עולם ונהיה אור לגויים, בע"ה.
והיתה
גם נחמה—נציגת הממשלה (?).
עו"ד
שגיא הביע את תקוותו שהמודל של אשדוד המתנדבת יועתק לעוד הרבה מקומות בארץ כאות
מופת לגיוס מתנדבים מסורים ונלהבים.
ראש
העיר, ד"ר יחיאל לסרי ציין בדבריו את הוקרתו לגב' חנה בן איון ש"הד.נ.א.
שלה טבוע בתפקיד הזה"... ובכלל, את כל הפעילות של גב' רונית צור שבוחנת
ובודקת כל יוזמה ורעיון לטובת ההתנדבות.
ראש
העיר הזכיר את 38000 המתנדבים האשדודים כ-16% מהאוכלוסיה; אפילו במימדים
בינלאומיים זה ראוי לציון!
וכן,
ציין שניתן בהחלט לקבוע כמודל בינלאומי את מרכז הדחק לנפגעי טראומה בעת חירום,
שפעילותו במבצע "עמוד ענן" שוב הוכיחה את עצמה בנהירתם של תושבים המומים
לנוכח נפילות הטילים והזנקתם של כל האנשים המגויסים לסיוע נפשי ומקצועי
מובחר. כמובן שנאומו של עו"ד שגיא הרשים את כולם והוא זכה להתפעלות
בדבריו של ד"ר לסרי וגם מהציטוטים התנכ"יים העמוקים.
בהמשך
הערב, הופיעה להקת נפלאה בשם FUN MACHINE עם סולן וסולנית מרשימים ועוד 3 נגנים ממדינת תל-אביב,
שהנעימו את הערב בשירת ג'אז בעברית ובמיוחד בפזמונים משנות ה-70.
בתום
הערב, חולק שי נאה לכל המתנדבים שכלל מכשיר לחיתוך תפוחי עץ וקערית וכפית
לדבש.
כולם
איחלו לכולם ברכות לשנה החדשה בתחום האישי והחברתי .
מי
יתן ונזכה לכתיבה וחתימה טובה .
תכלה
שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!
חנה,
רשמתי מזכרוני את חוויות הערב. אשמח אם תתקני, תשני ותעבירי אלי כדי שאפרסם
בבלוג שלי. תודה על הכל ולהתראות!
שלך,
ציפי
ד. מרום
יום רביעי, 7 באוגוסט 2013
יומולדת ל"סיירת הורים" באשדוד
בס"ד
אמש
2.8.13 התאספנו במתנ"ס י"א באשדוד לרגל יום ההולדת ל"סיירת הורים".
קציני צבא בכירים, כגב' סימונה מורלי, שהיא יו"ר הארגון נגד אלימות
וסמים, וקב"ט העיריה, אריה איטח , וכן גם דבורית המנכ"לית - נשאו דברים
והיללו את המתנדבים הנהדרים המשקיעים מזמנם ורצונם למען ההידברות עם בני הנוער
המשוטטים בלילות וזקוקים למילה טובה וחמימות יחד עם הכוונה נאותה.
וכמובן,
כולנו הודינו לשי נקש , האחראי על הסיירת והודינו גם לרעיתו אהובה. הוא כולו
נשמה טובה ובאמת עושה עבודת קודש . היתה מצגת משעשעת שנערכה ע"י
שמואליק דואק; כיבוד טעים ועוגת יומולדת
נהדרת. הנערות צליל ומור עזרו בארגון הערב המוצלח, יחד עם אנשי המתנ"ס
ומינהלת רובע י"א בראשות שלומי נהון. צפינו גם בדבריה של חנה בן–איון,
מנהלת יחידת ההתנדבות בעירית אשדוד, שהביעה את הוקרתה על עבודת המתנדבים.
לאחר
מכן, במשך למעלה משעה, הופיע האמן האל-חושי, אליאן אגיאן "משחק המחשבות"
וכולנו ישבנו דרוכים ומתפעלים ממעשי הקסמים שלו. מומלץ להשיגו בwww.agaian@zahav.net.il .
כל
משתתף קיבל חומר מידע וסיכת לב יפה עם דגל ישראל.
מי
יתן ונזכה לבשורות טובות בנושא גמילה ההתמכרויות ועבודה פוריה.
שבת
שלום!
מיפגש גיבוש מתנדבים במינהלת רובע י"א באשדוד
Subject: מיפגש גיבוש מינהלת רובע יא באשדוד
בס"ד
שלומי
נהון היקר,
בוקר טוב!
רציתי
להודות לך על הערב המוצלח
שהתנהל אמש 25.7.13 במינהלת רובע י"א בבית הקשיש. תודה גם לנורית בזוב,
מזכירתך הנהדרת ובתה היפהפיה שירילי-אסתר, שעזרו בארגון ובכיבוד.
היו
כ25 מתנדבים וישבנו במעגל. לאחר סקירתך לגבי הפעילות והמצג על מסך המקרן, לילך
המנחה, עו"סית מקסימה מגדרה מטעם מכון יוספטל, ניהלה את המיפגש בתרגיל
הכרות של כל שני משתתפים לפי הישיבה.
לאחר
מכן היא ביקשה שנעיר הערות או הצעות לשיפורים בפעילות המתנדבים.
אני
הבעתי את הערכתי לפעילות המנוהלת על ידיכם ושמחתי שס"ס ישנו דף קשר מתעדכן
של כל המתנדבים ברובעי י"א-י"ב עם דוא"ל. רצוי שהרשימות הללו
יהיו אצל מר שלמה רוטנברג, ראש אגף תפעול בעיריה, אצל חנה בן-איון, ורכזי המינהלות
אהרן מור ודני יצחק, הממוקמים ברובע ו'.
איכפתיות
ודיווח לרשויות
:אני נוהגת להתקשר למשטרה מאז שובי ארצה מאמריקה בשנת 2000 ומדווחת על כל שיבוש,
תקרית או עוולה דחופה; מקבלת אח"כ אישור בsms או במכתב מהשר לבטחון פנים בירושלים. לאחרונה, התחלתי
להתקשר גם למוקד עירוני ולדווח למשל : על אדם שמשתין לתוך פח אשפה ברובע ב' (כאשר
הייתי בנסיעה באוטובוס), או פגר חתול או יונה מושלך בכביש, חפצים מונחים ללא
בעלים לצידם המסוכנים בטחונית, רעש בלילה או בשעות מנוחה, שכנה קשישה וחרשת - שפעם
סידרתי לה שלט רטט לשמיעת אזעקה -שריח רע נודף מדירתה ולא נראית יוצאת מדירתה ואז
מזעיקים משטרה, מד"א ומכבי אש לחדור לדירתה בטיפוס מהמרפסת..., ועוד).
אני גם מדווחת לראש עירנו, ד"ר י. לסרי, לנשיא ולרה"מ, למבקר המדינה,
לשרים ולכנסת על דברים מקוממים דורשי שינוי שאני מתבקשת למחות עליהם. הכל
ברוח טובה, כמובן, וישנם מהפכים אמנם בקצב צב...
הצעתי
שיהיו תגי זיהוי לכל אחד ואחת מהמתנדבים (מחוץ לעובדה שאנו יוצאים לפעילות
סיירת הורים, נשק וסע, בטיחות בדרכים, יום מעשים טובים, ועוד - עם
איפודים צבעוניים, או כרטיס מתנדב שנמסר ע"י חנה בן איון המנהלת את יחידת
ההתנדבות בעיריה). זה יעזור להכרות בינינו ושת"פ, וגם הציבור
יוכל להתייחס אלינו בהתאם כאשר אנחנו מעירים למישהו באוטובוס, בדואר, בגינה או בסופר
או בבניני המגורים בכלל. מציעה שיהיה שם, מס' טלפון של המינהלת ו/או של
המתנדב. כך נוכל לדווח אליכם על כל תקרית בעיר. זה יותר מכובד ומגביר
אחריות ובולם קצת בלימה של אנשים שובבים וסרבנים (בבחינת "מי שמך?!")..
לאור
הצעתי לגבי הגברת ההתענינות בשכנים, בתושבים בודדים, קשישים ו/או נזקקים, ו/או שבורי
לב או פרודים הנקלעים למשבר ולאו דווקא סכסוך (אני גם מגשרת ורשומה אצל
אנדריאה רוטמן ואפרת אלמוג מיחידת הגישור בעיריה)- זיוה אביב הציעה שוב
לערוך מיפגשים למעגלי צחוק משחררים ופינה למי שזקוק לשפוך את הלב כשהוא במשבר,
ואולי לקבל גם הכוונה לגבי תהליך פניה לסיוע מהרשויות (מה שהצענו כבר בתחילת הקמת
הועדות לפני כשנה).
ישנם
הרבה אנשים בודדים (כמותי כפרודה, אחות שכולה, תושבת חוזרת וגימלאית
ערירית) או זוגות צעירים, הורים לילדים, או מפוטרים במשבר המיואשים ונבוכים
מתהליכי רשויות מהרווחה או מביטוח לאומי וסיוע משפטי ומשרד השיכון. חיים
נגר, יו"ר ועד י"א, סיפר שהוא שייך לעמותת "אשדודים ערבים
זה לזה" שדאגו לחלק פרח ועוגה לקראת שבת לאנשים קשישים. אכן, אני
קבלתי פעם בחג פסח מתנה ליום הולדתי עם קופסה יפה וקרמים מרחל ביבי היקרה, ואני
מודה לכולם (וגם ליניב שוחט המתנדב מרובע ב' שטרח לבקרני ואף הביא מזון מקייטרינג
פעמיים).
מישהו
הזכיר את המחויבות האישית של התיכוניסטים המבקרים את הקשישים הבודדים (אני
מכירה המון גימלאים שילדיהם עזבו את העיר או שהינם בעלי משפחות עסוקים וההורים
מוזנחים וחוששים להטרידם או תקועים עם בעיות רפואיות או סידור הדירה בחוסר אונים
!), אולם הם מתחלפים אחרי שנה...הרווחה זקוקה למתנדבים גם כן ורצוי שיהיו אנשים
בכל בנין שידאגו לדווח על צרכי אנשים בודדים, או נכים הזקוקים להכוונה וסיוע.
זה יקצר תהליכים מביכים ועגמת נפש, עד שמניעים אותם להגיע לרשויות המתאימות.
חייבים לעודד צלם אנוש בקרבנו המניע אותנו להגיע לכל נפש חיה פצועה בשכונה, ובטח
גם לאדם בסבלו.
הועלתה
הצעה גם לערוך ערב בישול אולי גם אתני. הטעמים השונים, הריחות
והצבעים של המזון עשויים לחמם את הלב ולהביא לארגעה ופתיחות ואף סיעור מוחות
להעלאת רעיונות יעילים ללא מורא.
כ"כ
הצעתי מיפגשים תכופים מדי חודש למי שיוכל להתפנות. אפשר גם לערוך מסיבת
יום הולדת (או ח"ו אזכרה) חודשית לבני אותו מזל ולשמח לבבות...מדי פעם, לערוך
טיולים וסיורים בעיר עצמה (ישנם מקומות שעד כה טרם הכרתי... כי איני ניידת);
להביא חבר'ה מתנדבים מישובים אחרים לחילופי תיירות ארצית, למשל.
הצעה
חשובה אחרת מצדי: גיוס מתנדבים תמידי! להפיץ
טופס "תחומי התענינות למתנדב" הפוטנציאלי שבו ירשום בעצמו את יכולותיו וכוונותיו
וזמינותו; או שאחדים מאתנו ישבו במינהלת פעם בשבוע וירשמו כל מתנדב
חדש. הטופס יוכל להיות מוצע באסיפות ועדי בתים, ועדי בתי ספר או
במתנ"סים, בקופות חולים, בביטוח לאומי ובדואר ובעיריה. מישהו הציע לחלק
"פליירים" בתיבות הדואר של התושבים.
לנוכח
הסכנות המרחפות על עם ישראל והעולם כולו, בימים טרופים אילו - פשוט צריך להגביר את
התעמולה לגבי תעצומות הנפש הטמונות בכל אדם עלמנת לערבו בפעילות ציבורית
בעת חירום, שעשויה גם לשמחו בתגלית הנתינה; לספר על המיפגשים, הקורסים
להעצמה ולימוד הנוהלים בשלטון המקומי, על האפשרות להביע רעיונות לשינויים
יעילים, על התגמול הנפשי וההכרה לצד ההוקרה על כל מעשה טוב שנרשם במרומים.
מישהי הציעה שבזמן ההמתנה טלפונית, יוזכר ענין ההתנדבות ג"כ.
אולי יום אחד יהיו כאלף מתנדבים שיוכלו לחגוג במשכן אומנויות הבמה באשדוד ונהיה
למופת בעיר אשדוד.
בתום
קורס המתנדבים הפעילים הראשון, הצעתי לד"ר לסרי שייערכו בעיר כנסים
ציבוריים בהנחיית ארגון "ערכים", הידברות (ערוץ 97) – כיון שכאשר
הציבור היהודי מועשר בידע מוסרי ורוחני, הוא גם מוצא פנאי לתרום לזולת בכל
המיגזרים. זה לא שייך לדת (לכל הנרתעים) אלא לאנושיות
והתפעלות מהבריאה. אפשר לערוך כנסים כאלה בבתי כנסת או באצטדיון או
באולם קולנוע. הרב זמיר ידוע בגדלותו והרב פנגר מפורסם בעוצמתו כובשת הלבבות
והמשעשעת.
המרצים
המעולים של הידברות
מקרבים
לבבות ומגלים לנו על אמיתות היהדות במדע, במשפטים, בחינוך באופן מרתק ומלהיב. כשבן-אדם רואה שמשתפים אותו ולא רק
מעירים לו, ודורשים ממנו למלא הוראות - הוא מפסיק להתנגד ולהתגונן ואף מחנך
את ילדיו באיכפתיות ואחריות לדיבור נכון, לדרך ארץ, לסבלנות וליוזמה
אישית. זה גם מונע מחלוקות, מגביר את השקיפות לכל מעשינו ומטהר אותנו
מטינות ואזלת יד. כל אדם יכול להתאמץ ולהשקיע שעה בחודש לפחות , בין אם הוא
עסוק מאוד או נרקב בביתו משעמום - ולהגיע למיפגש שכונתי שיעזור לכולנו בעתיד.
אפשר
גם לערוך הרצאה מענינת עבור כל מתנדבי המינהלות בעיר בנושאי ערכים או
אקטואליה, מדי פעם.
הועלתה
הצעה לבקש הקצאת משאבים כספיים עלמנת שיוגשמו כל הפעילויות ביעילות מירבית.
טכנאי
המחשבים שלי עובד כבר יומיים על המחשב שלי והחלטתי כעת לכתוב קצת.
אז,
באמת תודה לכם במינהלות ולכל המתנדבים היקרים בכל מקום, ותמיד. אשמח
אם תעבירו ללילך את העתק מכתבי זה. היא הדגישה בהרצאתה את הצורך של כולנו
בהכרה ובהוקרה על מעשינו, ואף ליכדה אותנו במעגל ובריקוד שמחה ובאמת היתה
הרגשה מקלה ומקרבת לכולנו.
בברכת
שבת שלום ובשורות טובות!
ציפי
יום חמישי, 4 ביולי 2013
תרגיל בטחון לוחמה כימית באשדוד
בס"ד
היום התנדבנו מ0830 עד 1230 בצהרים בבי"ס נוף ים שברובע י"א. חנה בן איון, מנהלת יחידת ההתנדבות בעירית אשדוד, גייסה אותנו ודאגה לתויות זיהוי לכל אחד ואחת מאתנו. עומר אונגר, סגנה של רונית צור משירותי הרווחה בעיריה, גם היה במקום; העו"סית בטי אוחנה-שיטרית, אילנה וענת משירותי הבריאות...ורבים טובים ויקרים.
דאגו לנו לסנדויצ'ים בבוקר ובצהריים ושתיה. ילדי ביה"ס הכינו שקיות ממתקים והמנהלת עליזה חילקה אותם לכולם.
בבי"ס עצמו דאגו להציב את כל אחד ואחת מאתנו לתפקידים ומשימות בהתאם למערך פיקוד העורף. גלית המפקדת ניהלה את התרגיל. קצינים ואנשי רפואה הסתובבו עם מכשירי קשר.
המטרה היתה הגנה בפני לוחמה כימית להקלה על עומס בתי החולים. המשימה היא ניהול ושליטה ויחסי גומלין של הרשות המקומית, מתוגברים הצבא על מנת לקבל טיפול מיטבי. חילקו לכולנו כרטיסיות עם הנחיות קליניות לנפגעי חלכ במב"ט שמגדירים את חומרת הפגיעה, הטיפול והמעקב של הנפגעים (בזריקות אטרופין).
היתה הדמייה של נפגעי חל"כ (חומרי לוחמה כימית) עם החיילים היקרים שלנו. בחמ"ל סיווג את הנפגעים הקצין הבכיר למורעלים קל, מוזרקי שווא, ונפגעי דחק . התרגיל היה בדימוי מב"ט (מרכזי בדיקה וטיפול) בהתקפות כימיות ח"ו. הוקמו פינות נפגעים קלים בהשגחה, ופינות למתדרדרים פיזית (במקרה של התקפי לב, אסטמה) .
. מתנדבים וחיילים הוצבו יחד עם אחיות בטריאג' (חדר מיון ורישום) והנפגעים סווגו בתויות זיהוי וצמידים בצבעים לבן, אדום וכחול. היתה פלוגת רפואה ניידת (פלר"ן). היה תדרוך לאבחנת סימני הנפגעים , בעיות נשימה, הפרשות ריריות, השתנה, הקאות, כאבי בטן, חנק וחרדה, וגם נוירו (רירית הריאה).
בהמולה הרוחשת בשטח הסתובבו קצינים בכירים (היקל"ר פרץ,מפקד משטרת אשדוד שקל), הקב"ט המצטיין שלנו, אריה איטח, מנהל אגף התפעול שלמה רוטנברג וראש מינהלת רובע י"א, שלומי נהון, נציגי הרשות המקומית, צלמים, אנשי רפואה (רופאים, פסיכיאטרים, רופאים אחיות וחובשים) וחיילים עם אלונקות.;
חיילים וחיילות שמילאו תפקידי נפגעים לאחר הטיהור במקלחות ע"י חיילים מוגנים במסיכות – הועברו למיון. חלקם לא יכלו לדבר, אחדים לא ידעו השפה, חלקם מבולבלים וצורחים. הם הועברו לטיפול בהתאם והיו גם יחידות טראומה (דחק נפשי stress).
לפתע, הוצבתי להקים חדר משפחה במרכז מידע לאיתור נעדרים. כחלק מהתרגיל הנושא לא היה ערוך ומוכן, והבקרים -נציגי משרד הבריאות רשמו הערות. נותרתי ללא קצין שנוכח עם מכשיר קשר, טפסים מתאימים, מחשב – נדרשתי לנהל את ההשתוללות של 15בני משפחה שמחפשים את יקיריהם האובדים (חלקם כבר נפגעי חרדה) ולרשום את פרטיהם על דף. גילה קיי המתנדבת במשטרה, הופיעה ועזרה לי כסדרנית. אח"כ הגיע השוטר יוגב ומסרתי לו את הרשימה... אלגרה קריספיל המתנדבת הידועה הוצבה במרכז דחק.
בחוץ היו כביכול אמבולנסים לפינוי , סככות עם פינות שחרור.
בחמ"ל רשמנו (יחד עם אריה קצנשטיין ועמי קלעי ) מדי חצי שעה מצבת הנפגעים והמ"פ רותם וסמ"פ בוקר ניהלו את הענין בנוכחות נציגות משרד הבריאות שולה ואסתי, ועדי ברלנד . לסיכום, רשמו ביקורות והצעות ייעול. כמובן שצריך לגייס עוד מתנדבים שיוכשרו בהתאם. הצעתי לגייסם בוועדי הבתים, במינהלות הרובעים ובמתנ"סים ובבתי הספר, בימים טרופים אילו.
כולם הפגינו ערנות ונכונות לסייע בהצלחת המשימה בהצלת חיים ובאמת ניתן בהחלט להתגאות בעמנו רווי הסבל, בדרכו לגאולה.
עם ישראל חי! נתפלל ונתאחד על מנת שאויבינו ומזימותיהם יובסו ובורא עולם יגן על עמו וארץ הקודש שעיני כל האומות נשואות אליה.
בשורות טובות!
ציפי מרום-דהן
מתנדבי עירית אשדוד בטיול גיבוש לירושלים
חנה בן איון היקרה!
בהוקרה!
כמנהלת יחידת ההתנדבות בעירית אשדוד, הרשי נא לי להביע כלפיכם את הוקרתי ואולי גם בשם כל המתנדבים שהשתתפו היום בשמחה בטיול שאורגן לעיר הקודש, ירושלים.
הטיול היה מהנה ביותר והיה דגש על ביקור במרכז מורשת בגין , וכן במרכז ליהדות צפון אפריקה. היה מענין לראות את השתלשלות הענינים בתקופת רה"מ בגין, אישיותו, פעליו והשקפותיו לשמירת ארץ ישראל וערכיה.
ובמרכז ליהדות צפון אפריקה היפה, התרשמנו מהמיבנה המענין, העיצוב הארכיטקטוני וכל האוירה הנוסטלגית ומורשת היהדות הדתית הספרדית.
אח"כ, נהננו מהארוחה המשביעה במסעדת BLACK ובדרך הביתה חילקו לנו מגבות חוף יפות וצבעוניות.
הנהג ולדימיר עשה מלאכתו נאמנה והמדריך נתי יעיש הפליא בידע העשיר על הסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל ומורשת ישראל, והראה אחריות רבה לגבי הדרכתנו ועמידה בלוח הזמנים והובלתנו למקומות היעד.
המתנדבים היו בעיקר בתחום החירום והשתתפו במבצע "עמוד ענן" באשדוד בתחומים שונים.
לא הוצאנו פרוטה והכל במימון וארגון העיריה – ראוי לשבח!
אנא העבירי שוב את תודתנו לראש העיר, ד"ר י. לסרי, ולרונית צור, ראש שירותי הרווחה בעירית אשדוד.
אגב, עלי לציין שבשבוע העמוס הזה, יסתיים גם קורס השתלמות המתנדבים (עם רמי סטויצקי) בקומה 5 ביום ד; (רמי הקים אתר ויעיל מיוחד למנהלי משימות התנדבות volu);
ביום ה' בערב מסיבת יום העצמאות לדוברי אנגליתESCA (אני גם אמריקאית) ב4.7 בבית קנדה;
ביום ה' בבקר– תרגיל חירום ללוחמה כימית בבי"ס נוף ים ברובע י"א,
ביום ה' בערב – גם קורס הכשרה נגד אלימות בית במתנ"ס עוזיאל וסיירת הורים של שי ,
וכן גם ביום ששי אחה"צ – סירת הורים בחוף י"א עם שי נקש.
העיר היפה שלנו שוקקת ופעילה עם המון כשרונות ורצון טוב, וכדאי לגייס עוד מתנדבים בתחומים שונים, ע"י הפצת טופסי התנדבות בכל וועדי הבתים, בת"ס ומתנ"סים.
בימים טרופים אילו, מן הראוי להפעיל את רובנו לכל מיני משימות בעת פקודה, ואני מציעה גם לערוך טפסים לאיתור כישורים ונטיות הלב של כל מתנדב ומתנדבת עלמנת להציבם בתפקידים הולמים שימצו את יכולותיהם.
מאחלת לכולנו בשורות טובות !ציפי
יום שני, 15 באפריל 2013
בין יגון לשמחה!
בס"ד
לעתים, באמת קשה לנו לדעת כמה כוחות נפשיים טמונים בנו. צוללים עמוק לתוך שכול ויגון, והמון טראומות אישיות ולאומיות – וממשיכים לחיות! לא כדאי שאתחיל לפרט את כל הטראומות האישיות, ועל הלאומיות, אתם בודאי יודעים!
לפיכך, כפי שנאמר: אסור לקנא באף אחד! מזמן, הגעתי להכרה שלכל אחד מאתנו יש מסלול מותווה של סבל ועונג. הכל לפי מעשינו ואישיותנו, וכמובן בהמשך לפעילותנו בגלגול הקודם.
הבוס שם במרומים משקיף עם מלאכיו המשרתים נאמנה והוא חורץ את גורלנו לשבט ולחסד. מקבלים הכל באהבה, כי לבסוף מגלים שהכל לטובה. לא יזיק להתפלל כי זה הקשר אל הבורא הנשגב: להתחנן, להודות ולבקש מחילה. זה עושה טוב על הנשמה שהפיח בקרבנו, ומסתבר שגם מוסיף טוב ליקום כולו. מסתבר, שהתפילה היא בעצם הבעת תקווה שגזירות יתבטלו ומשאלות לב יתגשמו. ולכל דבר זמן ועת. אל ייאוש!
רק עם כוונות טובות אפשר לבנות. כמה טוב לסנן את הטוב מהפסולת ולהזדכך במידות. הרגשה נהדרת!
טוב, חבר'ה! אמש, חזרתי עייפה משני טכסי אבל של נפגעי איבה וחללי צה"ל באשדוד, והיום חזרתי מותשת מעליה לקברו של אחי המנוח, רס"ן נתן מרום ז"ל הטמון בקר' שאול עם אלפי יקירים אחרים.
משהב"ט דואג להסעה הלוך ושוב עם נהגי מוניות חביבים. חבל שאינו דואג לאחים שכולים מרוסקים. גם זה יגיע בע"ה בקרוב. ראוי מאוד שיעזרו לנו, כי היגון הכה בכל תחום מחיינו.
כעת, הסתיימו כאן הזיקוקין בשמיים. צפיתי בדמעות בשידורי יום הזכרון ובמעבר חד – בטכס הדלקת משואות בירושלים. מאוד מרגש ומרומם גאווה לאומית.
נאחל למדינתנו היקרה שבאמת נתקדם לעבר המטרה: שנהיה אור לגויים!
שנתקן עוולות כלפי כל אחד ואחת מאתנו; שנפסיק להתעלם ונלמד לאחל טוב ולהתאמץ לסייע;
שנראה יותר חמלה והתחשבות מאשר יומרנות ואכיפת החוק בעוד שאחרים עוקפים אותו כשנוח...;
שלא נפסיק לתת ולעזור ולהתענין ולעודד; שנלמד להאמין בבוראנו עד כלות הנשימה ;
שנבין שעוד נראה את יקירינו הנפטרים בתחיית המתים, כי הנשמות חוזרות לכור מחצבתן לנצח;
שנפעל לתיקון עולם באהבה ונזכה להביא שלום בינינו לבין עצמנו, ובין עמים, ונעריך את הבריאה ואת תורתנו הקדושה.
ועוד נזכה לראות אויבים שהופכים לאוהבים .
ונזכה לשמחה כשיפתרו התעלומות ונחזה בשיבת ציון מלאה!
הגאולה מתקרבת!
חג עצמאות שמח, ישראל!
ציפיפורסם באתר "מוטק'ה"
יום שבת, 16 במרץ 2013
הצילו! מפונה מהדירה בקרוב!!!!!!!!!!!!!!!!
בס"ד
לכל מכרי וידידי היקרים, שבוע טוב!
ה אם תוכלו למצוא לי דירה בת כ3 חדרים ,( רצוי בי"א,באשדוד) עד קומה שניה במעלית, עד כ 3000 ,עם הארנונה והועד?
אני בצרות ודי נואשת. שיק השכ"ד חזר. !!!!!!! כעת, משלמת בכינרת 1, באשדוד, קומה ג' עם מעלית 3250 ₪ וכמובן ארנונה וועד.
ובחוזה ב18 למאי, סוכם שאוסיף 50 ₪ בלבד. בעל הבית משתולל וטוען שזוג צעירים שמתחתן, קרובים שלו כנראה, יהיו הדיירים החדשים כאן והוא יכול לפי מחיר השוק האכזרי לקבל כ3700 ₪ לפחות בגלל העליה הצרפתית... הוא מציע לי לעבור לאשקלון עם הציוד שלי ל-4 חדרים. אין לי אף אחד שם.
משרד השיכון וב"ל קשים, ואני נמצאת בעררים וגם עשו פאשלה בסחבת והתרשלו מזעקותי. עו"סית היתה בביתי וראתה את כל הציוד שרכשתי כתושבת חוזרת ונתקעתי בלי בעל (שמולכד ונולד לו בן מאשה זרה בירושלים ונפרדו) וחזר ונטש אותי לסרוגין ואין פרוטה ממנו עד כה. עבר ניתוחים וגר בהוד השרון ליד אחותו. העו"ד והמגשר מנסים להגיע להסכם אתו בקרוב בסכום זעיר. הוא מובטל וחייב וויתרתי לו על הוצל"פ כי אינני מאמינה במעצרים ועיקולים וגם עבר תעוקת חזה...
כזכור, הגענו ארצה ב2000 לרגל פטירות משפחתיות כתושבים חוזרים. כשהיה לי קצת כסף, הבנקים סרבו לאשר לי משכנתא כי "אין לך תלוש משכורת". חצופים!
כל החסכונות מוצו, לדאבוני מקיצבת הנכות מארה"ב (לאחר פיגוע התאומים ב1993). שכה"ד עלה פלאות מ2200 ל3300 פלוס ועד וארנונה כמובן, אחרי 13 שנה! אני בחובות ומצטמצמת בארוחות ולפעמים אוכלת מזון לא טרי.
אני אוהבת את אשדוד ונוצרו כאן קשרים. אח אחד עבד כאן כקצין אלחוט בצים ומורה באורט ימי אשדוד וילדיו מחוץ לעיר. אמי הועברה מחיפה תחת חסותו כאשר נסעתי לאחותי בניויורק ב1976 כרווקה. אחי רס"ן נתן מרום ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו בדרום ואמי השכולה שהתה בבית אבות אשדוד עד לפטירתה ב2001 . אחי יעקב מחלוצי הימאות העברית בחיפה ובמבואות ים מכמורת נפטר לפני 3 שנים. אחותי פנינה ואחי זבולון נפטרו ב1999. יש לי עוד אח נעדר משנת 1971 בחיפה.
התיתמתי מהורי הטמונים בחיפה, ואחיי ואחותי מקליפורניה נפטרו. נותרתי פרודה, תקועה בחיי, בודדה ומרוששת. אחות אחת גרה בגפה בכרמיאל וילדיה בצפון. המשפחה מרוסקת וכל אחייני מפוזרים ועסוקים בחייהם.
אינני יודעת לאן לעבור. גם עירית אשדוד אינה עוזרת וגם לא הרווחה. (אין להם כלים. כנראה) חבל. אני גם מתנדבת בעירית אשדוד. לא מתאים לי חדר בהוסטל עם אוכלוסיה זרה.
צריך לשנות את החקיקה דחוף לנוכח כל החגיגות בצמרת, יותר חמלה, פחות אטימות ויותר הקצבות לצברים יהודים חסרי בית ואחים שכולים(גם ממשרד הבטחון אין סיוע לאחר פטירת ההורים השכולים, למרות שהוזעקתי ארצה וסעדתי את כולם).
כגימלאית ואחות שכולה, נפגעת איבה בחו"ל, פרודה וצברית – אני חושבת שמן הראוי שכולם יתעשתו, והעוולות יתוקנו והסיוע ינתן. עד אז, אני זקוקה גם לכיסוי החובות כדי לשלם שכה"ד פעמיים החודש ועזרה במציאת מקום על פני כדור הארץ היפה שלנו. אני חיה מקיצבאות כ4600 ₪ ולא גומרת את החודש בגלל הוצאות המחיה והדיור מזה זמן רב. יוצאת החוצה מדי פעם לקפה כדי להרגע ולקרוא עיתונים.
מחפשת זמן רב תעסוקה מתאימה במשרד חלקית, ולשווא (פעם התפעלו מכישורי בעברית ובאנגלית...ומיחסי כלפי הזולת)
אני אוהבת את ירושלים, אך יקר שם. לחזור לעיר מולדתי חיפה? אולי. לעבור ליד אחיניותי בר"ג- גבעתיים? אולי.
לחזור לאמריקה? לא רצוי למרות שאני אזרחית שם.
מי שמוכן לבוא בלב נקי ולקנות דברים (קשה להפרד מחפצים) , ארונות, מזגנים, כלי בית, קצת ביגוד, דברי נוי - נא להודיעני. אכן, קשה להפרד מספרים. יש לי סידרת "התלמוד" ישנה למי שמעונין. בקיצור: "חורבן הבית", ועצוב לי בגיל 68.
תודה וכל טוב , פסח כשר ושמח וגאולה לכולנו!
ציפי מרום-דהן
רחוב כינרת 1/9 , אשדוד (ת"ד 3186)
08-8641114 טלפקס
052-8381453 נייד
יום שלישי, 26 בפברואר 2013
סיירת הורים אשדודית לתפארת
בס"ד
בשמחה, שי. מגיע לכם!
להתראות, ציפי
Sent: Tuesday, February 26, 2013 9:35 AM
To: 'zipora marom d'
Subject: RE: סיירת הורים אשדודית
ציפורה היקרה,בוקר טוב.
רק היום חזרתי לעבודה הייתי בחופשה קצרה
לטובת הקטנטנים שלי.
כיף לקבל מחמאות כאלה ועוד על הבוקר.
המחמאות מגיעות לכם המתנדבים בסיירות השונות.
אשמח אם תעבירי רשמים אלא למתנדבים האחרים.
בברכת יום טוב והמשך עשייה פורה.
שי
From: zipora marom d [mailto:zipora01@bezeqint.net]
Sent: Friday, February 22, 2013 10:10 AM
Subject: סיירת הורים אשדודית
Sent: Friday, February 22, 2013 10:10 AM
Subject: סיירת הורים אשדודית
בס"ד
שי נקש היקר, בוקר טוב!
כמתנדבת בעירית אשדוד ובמינהלת רובע י"א, השתתפתי אמש בהרצאה מאלפת ע"י גיל סער, פקחן נוער ממשטרת אשדוד במסגרת ההכשרה מטעמך בנושא "חוק האלכוהול", לסיירת הורים באשדוד. אח"כ, יצאנו לסיורים ליליים בסיטי עד חצות, ופגשנו בגן חבר'ה נהדרים לפני גיוס. נוכחתי במעמד הדובבות מצדך וחלוקת הערכאות כ"משלוח מנות לפורים", שכלל גם חומר מידע יעיל עבורם.
כולנו הזדעזענו ממצב השתיה בישראל, ובמיוחד מהנוער הנהדר שלנו חסר הישע בד"כ, המתפתה ועלול להתמכר לסם השתיה ולהגיע לאלימות והרס עצמי! החקיקה בענין אמנם השתפרה, אך עם יד על הדופק, מן הראוי לשפרה וליצור נוהלים ותקנות עדכניים כל הזמן.
אתה וגיל ראויים לציון וכל השבחים בעבודת הקודש שאתם עושים בקרב דור העתיד שלנו,ומשקיעים אנרגיות עצומות בהשגחה, בארגעה, ברכישת לבם, בשכנוע למניעה מהתקרבות לשתיה אלכוהולית והמנעות מחברים משפיעים לרעה. העבודה הזו דורשת כמובן רגישות יתר, שיקול דעת מאוזן, וכושר אבחנה והמון סבלנות וחביבות.
כה לחי לכם ולכל המתנדבים היקרים!
בשורות טובות !
פורים שמח ושבת שלום!
ציפי מרום-דהן
הירשם ל-
תגובות (Atom)