בס"ד
היום שוב שלחתי פקס דחוף לראשי מדינת ישראל - לנשיא, לרה"מ, למבקר המדינה (במיוחד) לשרי השיכון, הרווחה, האוצר, מנכ"ל ביטוח לאומי, סיוע משפטי, הבטחון, הקליטה, והפנים, לרב הראשי לישראל ולראש עירית אשדוד.
וזה נוסח מכתבי:
"שלום רב!
הנדון: חוסר תיאום וסירבול במערכת
וצער רב שנגרם למבקשי סיוע
עקב נוהלים בלתי משופרים
--------------------------------------
מזה זמן-מה, אני מתחננת לחידוש סיוע בשכר דירה ונענית בשלילה ע"י הועדות המכובדות של משרד השיכון ברחובות.
אין לי מושג - מי הם חברי הועדות שחורצים את גורלנו, ומן הדין לתת על הדעת לכך;
אין שום סיבה שהם יסתתרו מעיני הציבור. הם בוודאי עושים את מלאכתם נאמנה "לפי
הנוהלים", אולם לעתים - צריך גם שיקול דעת לפנים משורת הדין, שיכלול גם חמלה והתחשבות במצבים מיוחדים, ואולי אף ראיון אישי בפני הועדה.
ומדוע שלא יהיה תיאום בין כל הרשויות והתייעלות של כל המערכת מבחינת צרכים ומאגר נתונים מעודכן?
ואני חשה תסכול מהמצב המתמשך ובמיוחד עקב העלאה שכה"ד שלי בכ300 ש"ח לחודש פלוס ארנונה וועד הבית (למי שחיה מקיצבאות ב"ל), וחוסר הענות וזלזול בתחנוני לעזרה, עד כדי יאוש!!!!
כצברית-יהודיה, אחות שכולה ויתומה, נפגעת איבה בחו"ל, גימלאית, פרודה, תושבת חוזרת -
אני מתביישת ונבוכה מחוסר המאמצים שהמדינה שלי משקיעה בי ובשכמותי - לסיוע בכל התחומים, למרות שנימקתי עשרות פעמים במשך 12 שנה את מצבי המיוחד.
לאלוהים פתרונים!
הרי זה מבחן היהדות ; לא רק העצמת הידע, אלא הגברת מודעות הנתינה, החמלה, החסד, הסיוע והשיפוט הנכון!
המשיח בדרך.
ציפי
היום שוב שלחתי פקס דחוף לראשי מדינת ישראל - לנשיא, לרה"מ, למבקר המדינה (במיוחד) לשרי השיכון, הרווחה, האוצר, מנכ"ל ביטוח לאומי, סיוע משפטי, הבטחון, הקליטה, והפנים, לרב הראשי לישראל ולראש עירית אשדוד.
וזה נוסח מכתבי:
"שלום רב!
הנדון: חוסר תיאום וסירבול במערכת
וצער רב שנגרם למבקשי סיוע
עקב נוהלים בלתי משופרים
--------------------------------------
מזה זמן-מה, אני מתחננת לחידוש סיוע בשכר דירה ונענית בשלילה ע"י הועדות המכובדות של משרד השיכון ברחובות.
אין לי מושג - מי הם חברי הועדות שחורצים את גורלנו, ומן הדין לתת על הדעת לכך;
אין שום סיבה שהם יסתתרו מעיני הציבור. הם בוודאי עושים את מלאכתם נאמנה "לפי
הנוהלים", אולם לעתים - צריך גם שיקול דעת לפנים משורת הדין, שיכלול גם חמלה והתחשבות במצבים מיוחדים, ואולי אף ראיון אישי בפני הועדה.
ומדוע שלא יהיה תיאום בין כל הרשויות והתייעלות של כל המערכת מבחינת צרכים ומאגר נתונים מעודכן?
ואני חשה תסכול מהמצב המתמשך ובמיוחד עקב העלאה שכה"ד שלי בכ300 ש"ח לחודש פלוס ארנונה וועד הבית (למי שחיה מקיצבאות ב"ל), וחוסר הענות וזלזול בתחנוני לעזרה, עד כדי יאוש!!!!
כצברית-יהודיה, אחות שכולה ויתומה, נפגעת איבה בחו"ל, גימלאית, פרודה, תושבת חוזרת -
אני מתביישת ונבוכה מחוסר המאמצים שהמדינה שלי משקיעה בי ובשכמותי - לסיוע בכל התחומים, למרות שנימקתי עשרות פעמים במשך 12 שנה את מצבי המיוחד.
לאלוהים פתרונים!
הרי זה מבחן היהדות ; לא רק העצמת הידע, אלא הגברת מודעות הנתינה, החמלה, החסד, הסיוע והשיפוט הנכון!
המשיח בדרך.
ציפי
